<h1>בה"ג הלכ' טומאה</h1>
<h2>דף כג:</h2>
אסיר להון לכהני לאיטמויי למיתא דלאו דידהו שנאמר (ויקרא כ"א, א') אמר אל הכהנים בני אהרן וגו', אבל כהנתא לא אסיר להון, דכתיב בני אהרן ולא בנות אהרן. תינוקות כהנים אע"ג דלאו בני מצות נינהו, מאן דמעייל להו למקום טומאה קאים באיסורא, דתניא (יבמות קי"ד.) אמר ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים.
<h2>דף מד.</h2>
והיכא דמחית מת תותי טללא אסיר לכהן למיעל תותי ההוא טללא, (נזיר נ"ד.) ואפילו אילן המיסך על הארץ ואפילו אבנים היוצאות מן הגדר אוהלא הוי, ואסיר למיעל תותיה. [פסק] (אהלות פ"י) והיכא דמחית מת בביתא ופתיחא כותא מן ביתא לביתא ומביתא לביתא וההיא כותא הויא טפח על טפח איתסרו להו כולהו הנך בתי, ואי סכר לה בעצים ובאבנים בדבר שאין מקבל טומאה, אפסקה לטומאה. (סוטה מ"ד.) והיכא דמחית מת באוירא, הדר הודרניה ארבע אמות אסיר ליה לכהן למיקרב, ואסיר ליה לכהן למיסק בבית הקברות, מאי טעמא קבר גופיה מטמא כמת, דכתיב (במדבר י"ט, ט"ז) או במת או בעצם אדם או בקבר.
אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב (ברכות י"ח. וסוטה מ"ג:) מת תופס ארבע אמות לטומאה וכן לקרית שמע, (נזיר נ'.) וניפלא דמפלא איתתא כמיתא דמי.
